Vayedaber

Kilayim

Daf 31b

משנה: הַמַּבְרִיךְ אֶת הַגֶּפֶן בָּאָרֶץ אִם אֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ אֲפִילוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָפָר עַל גַּבָּהּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מוּתָּר לְהָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ. הָאַרְכּוּבָה שֶׁבְּגֶפֶן אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיקָּר הַשֵּׁנִי.

Traduction

Si l’on a ployé le cep de vigne et enfoncé en terre (216)Rashi, (Baba Batra 19b), traduit ce terme par provigner. En effet, le provin est le marcottage appliqué à la vigne. et qu’il n’y ait pas au-dessus au moins trois palmes de terre, l’on ne devra rien y semer (217)Il est à craindre que les racines nouvelles n'y pénètrent. Cf. 1, 7., eût-on même fait passer ce cep par une courge sèche ou par un tuyau d’argile swlhn. Mais si on le fait passer par un roc, n’y eut-il au-dessus que trois doigts de terre, il est permis d’y semer (la séparation est suffisante). Quant au cep de vigne recourbé (dont on ne voit pas la tige principale), on ne mesure l’espace qui légalement doit rester libre (218)Savoir 6 palmes. Ibid. 83a. qu’à partir de la seconde éruption de tige (d’où elle ressort de la terre en courbe).

Pnei Moshe non traduit

מתני' המבריך את הגפן בארץ. הברכה היא שלוקחין זמורה אחת מהגפן וטומנין אותה תחת הארץ ומוציאין את ראשה מצד האחר ונעשית גפן או שמבריכין את הגפן בעצמו כדי שיתגדל ויתעבה ביותר ובהכי איירי המתני' כדמוכח בגמ':

אם אין עפר על גבה ג''ט לא יביא זרע עליה. אבל מן הצדדין מותר כדקאמר בגמ' משום דזרעים לצדדי לא משתרשי:

אפי' הבריכה בדלעת. וכגון בדלעת יבישה דליכא משום הרכבת הגפן בדלעת או בסילון של חרס צריך שיהיה עפר על גבה ג''ט משום דשרשי הזרע נוקבין ומפלשין עד הגפן כשאין עליה עפר ג''ט:

הבריכה בסלע. בקרקע קשה אע''פ שאין עפר עליה אלא ג' אצבעות מותר להביא זרע עליה דבסלע קשה אין השרשי זרעים מתפלשים בו כ''כ וכל הא דאמרן דוקא בשאין עיקר הגפן נראה וכגון שהבריך את הגפן עצמו בארץ. אבל אם עיקר הגפן נראה צריך להרחיק ו''ט לכל רוח כמו שמרחיקין מכל גפן יחידית שלא הוברכה והכי אמרינן בגמ':

הארכובה שבגפן. כגון גפן שעלה העץ שלה מעט מן הארץ ואחר כך נעקם ונכפף על הארץ וחזר ועלה ונזקף כמו ארכובה כשמודדין מן הגפן ששה טפחים או ד''א כשהוא בכרם אין מודדין אלא מעיקר השני וזהו מסוף הארכוב' ולא מסוף עיקר הראשון ואין חילוק בזה בין עיקר הראשון נראה או לא דלעולם המדידה מסוף הארכובה היא:

הלכה: לֹא יָבִיא זֶרַע עָלֶיהָ הָא מִן הַצַּד מוּתָּר. מַה נָן קַייָמִין אִי מִשּׁוּם זְרָעִים בְּאִילָן לָמָּה לִי גֶפֶן אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל הָאִילָן. אִי מִשּׁוּם עֲבוֹדָה נִיתְנוּ שִׁשָּׁה. אֶלָּא כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר שְלֹשָׁה. אִי כְרִבִּי עֲקִיבָה אֲפִילוּ מִן הַצַּד נִיתְנוּ שְׁלֹשָׁה. רִבִי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מִשֻּׁם זְרָעִים עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן.

Traduction

L’on ne devra rien semer au-dessus d’elle, est-il dit; donc, c’est permis de côté. Quelle en est la raison? Si c’est à cause du mélange entre les verdures et les arbres fruitiers, à quoi bon parler de vigne? Pourquoi ne pas dire tous les arbres? Et si c’est à cause du terrain d’alimentation, on devrait exiger une superficie de terrain de 6 palmes? C’est conforme à l’avis de R. aqiba, qui assigne 3 palmes à l’alimentation. Si la Mishna se conforme à l’avis de R. aqiba, pourquoi ne dit-elle pas que, même de côté, il faut un espace de 3 palmes (distant de l’alimentation de la vigne)? En effet, répond R. Jérémie au nom de R. Hiya bar Aba, on exige cet espace de côté, parce qu’il s’agit de verdures auprès de la vigne (auquel cas on est plus sévère, et la profondeur seule ne suffit pas).

Pnei Moshe non traduit

גמ' לא יביא זרע עליה. דוקא אמרו הא מן הצד מותר וכשאין עיקר הגפן נראה כדפרישית במתני' והכי מסיק לקמן:

מה אנן קיימין. להמתני' אי משום זרעים באילן דהוי כלאים והיינו בהרכבה כדתנן בפ''ק אין מביאין אילן בירק ולא ירק באילן ואי בהכי מיירי ולפיכך הצריכו ג''ט עפר על גבה קשיא למה לי גפן הא אפילו שאר כל האילן הוי כלאים בזרעים בהרכבה:

אי משום עבודה. כלומר ואי דמיירי בזרעים ממש ולא בהרכבת ירק דהשתא אין איסור בשאר כל האילן כדאמרינן שם דמותר לערבב זרעים בזרעי אילנות ולזורען ביחד דאין לך איסור כלאים בשאר אילנות אלא הרכבה בלבד אבל עם הגפן יש בו איסור כלאי הכרם בכל מיני ירקות או תבואה שאסור לזרוע בצדו עד שירחיק כדי עבודה והלכך בגפן דוקא הוא דקתני אכתי קשיא ניתני ששה דהא עבודת גפן יחידית ו''ט הוא דהויא ואמאי מהני הכא ג''ט עפר דקס''ד השתא דאי אמרינן משום עבודה אין לחלק בין אם הגפן טמונה בארץ או לא דלעולם צריך ו''ט:

אלא כר''ע. דאמר בריש פרק דלעיל דעבודת גפן יחידית ג''ט:

אין כר''ע. כלומר דפריך דא''נ כר''ע מוקמית לה נהי דג''ט ניחא אכתי הא קשיא דאפי' מן הצד ניתני שלשה ומאי שנא על גבה דקתני:

ר' ירמיה וכו'. כלומר דמשני דלעולם כרבנן מיתוקמא המתני' והא דקשיא לך ניתני ששה היינו טעמא דהכא משום זרעים ע''ג גפן הוא וכלומר דלאו משום הרחקה כדי עבודה אתינן עלה משום דהב''ע שאין עיקר הגפן נראה כלל דטמון בארץ הוא ואין כאן אלא משום זרעים ע''ג גפן בלבד והלכך ע''ג הוא דצריך ג''ט שלא יהו נוקבין הזרעים בגפן והוי כלאים בכרם וכשיש עפר על גבה ג''ט סגי דאין השרשים נוקבין טפי מהכי אבל מן הצד א''צ הרחק כלל מכיון דאין עיקר הגפן נראה וזרעים לצדדי לא משתרשי ובהכי מיתוקמא שפיר לטעמא דמתני' והכי מסיק לה לקמן בהדיא והאי בשאין הראשון נראית וכו' וארישא דמתני' קאי כדבעינן למימר לקמן:

רִבִּי חָמָא בַּר 31b עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינַא תַּחַת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ תַּחַת הֶעָלִין לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ תַּחַת הֶעָלִין אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ.

Traduction

Selon Simon bar Aba u nom de R. Yohanan, c’est défendu jusqu’à l’endroit de l’attache (non au-delà). Selon R. Hama bar Oukba au nom de R. Yossé b. Hanina, il est interdit de semer au-dessous des grappes, sous peine de destruction. Est-ce interdit aussi sous les feuilles? oui, dit R. Yossé.

Pnei Moshe non traduit

תחת האשכולות. של הפרח היוצא אסור ומקדש אבל תחת העלין לא ורבי יוסי קאמר אפי' תחת העלין אסור ומקדש:

הדרן עלך איזהו עריס

Kilayim

Daf 32a

משנה: הַמַּבְרִיךְ שְׁלֹשָׁה גְפָנִים וְעִיקְּרֵיהֶן נִרְאִין. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם בֵּינֵיהֶן מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָֽרְפוֹת וְאִם לָאו אֵינָן מִצְעָֽרְפוֹת. גֶּפֶן שֶׁיָּֽבְשָׁה אֲסוּרָה וְאֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. רִבִי מֵאִיר אוֹמֵר אַף גֶּפֶן צֶמֶר אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר רִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ אַף עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. אֵלּוּ אֲסוּרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין מוֹתָר חָרְבַּן הַכֶּרֶם מוֹתָר מָחוֹל הַכֶּרֶם מוֹתָר פִּיסְקֵי עָרִיס מוֹתָר אַפִּיפִּירוֹת. אֲבָל תַּחַת גַגֶּפֶן וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּכֶרֶם הֲרֵי אֵילּוּ מְקַדְּשִׁין.

Traduction

Si l’on fait passer par la terre 3 ceps de vigne en les recourbant, et que leurs tiges (dont on les détache) soient visibles, on les suppose réunis, dit R. Eliézer bar Zadok, (formant une vigne), s’il n’y a entre elles que de 4 à 8 coudées (221)C'est-à-dire, si elles ne sont ni trop rapprochées, ni trop éloignées les uns des autres.; s’il y a un espace plus grand, ils sont distincts. Auprès d’une vigne desséchée, on ne doit pas semer (pour éviter l’apparence du mal); mais, si le fait est accompli (par inadvertance), on n’est pas obligé de brûler les produits. R. Meir dit: il est défendu de planter (dans la vigne) le cotonnier (222)Il ressemble un peu à la vigne. V. Bochart, Phaleg, l. 1, 45, n° 690., mais cela n’entraîne pas la combustion (223)''Comp. Ci-dessus, 2, 3; (Betsa 5, 2).''. R. Eliézer bar Zadok ajoute: c’est aussi interdit auprès d’un cep de vigne isolé (s’il n’y a pas 3 palmes de terre); mais le fait accompli n’entraîne pas la combustion. Dans les places suivantes, il est interdit de semer des éléments étrangers, sans que la violation (involontaire) entraîne la combustion: l’espace resté libre (après un espace de 8 coudées) du terrain inculte dans la vigne (224)''A la condition qu'il n'y ait pas 16 coudées. Voir ci-dessus, (4, 1) et 2; (6, 3) et 6.'', l’espace resté libre dans le contour de la vigne (à plus de 4 coudées), le reste des morceaux d’espalier (225)Lorsqu'il n'y a pas plus de 8 coudées et qu'après avoir laissé l'espace nécessaire à la culture de la vigne, l'on sème sur le reste., le reste des treillages; mais si l’on sème au-dessous de la vigne, ou dans l’espace nécessaire à sa culture, ou dans les 4 coudées attenantes à la vigne, cela devient sacré (il faut brûler tout).

Pnei Moshe non traduit

מתני' המבריך ג' גפני' ועקריהן נראין. האי מתני' נמי לא איירי בהרכבת הזמורות שלוקחין זמורה מן הגפן ומבריכין אותה בארץ אלא בהרכבת הגפנים בעצמן ועקריהן של הגפנים נראין הן כבתחילה:

אם יש ביניהן מד''א ועד שמנה הרי אלו. הגפנים שהוברכו מצטרפין לשאר הגפנים העומדות שם להיות כרם ואם ביניהן פחות מד''א או יותר על שמנה אינן מצטרפות עם שאר גפנים לפי שסתם כרם נטוע הוא לא פחות מד' ביניהן ולא יותר על שמנה ודוקא אם היו שלש לפי ששלש גפנים ראוין לשורה של כרם ואם הן פחות משלש אין מצטרפין:

גפן שיבשה. שיבשו העלין שלה ונפלו אסור לזרוע בתוך עבודתה ולא מיבעיא בימי החורף שדרך הוא שנושרין העלין שמתייבשין מחמת הקור ומ''מ יש לחות בגפנים אלא אפי' בימי הקיץ לא אמרינן שמכיון שנשרו העלין יבש הגפן לגמרי לפי שיש גפנים שאף בימי הקיץ נושרין העלין שלהן והם אינן יבישין והכי מפרש בגמ':

רמ''א אף צמר גפן. מוך שקורין קוטי''ן אסור ואינו מקדש בכרם דקסבר דלא הוי מין ירק ואין הלכה כר''מ אלא צמר גפן הוי כשאר מיני ירקות ומקדשין בכרם:

אף הזורע ע''ג הגפן שהוברכה ואין עפר ג''ט עליה אסור ואינו מקדש ואין הלכה כר''א בר' צדוק שאמר משום ר''מ:

מתני' ואלו אסורין. שאסור לכתחילה להביא זרע לשם ואם הביא לא מקדשין שיהא טעון שריפה:

מותר חרבן הכרם. כהאי דתנן לעיל רפ''ד קרחת הכרם צריך שיהא שם ט''ז אמה ואז מותר לזרוע באמצע הקרחת אחר שמרחיק ד''א מעיקרי הגפנים לכל רוח ואם אין שם ט''ז אמה לא יביא זרע לשם וקמ''ל הכא שאם הביא לא קידש וכן מותר מחול הכרם שצריך י''ב אמה כדתנינן שם ואם לא היה שם י''ב אמה והרחיק ד''א מעיקרי הגפנים וזרע לא קידש:

מותר פסקי עריס. דתנן בפ' דלעיל שצריך שיהא שמנה אמות ועוד ביניהן ובשמנה אמות מצומצמות לא יביא זרע לשם ואם הביא לא קידש:

מותר אפיפירות. דתנן שם המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות לא יביא זרע אל תחת המותר ואם הביא לא קידש:

אבל תחת הגפן. כגון שנמשכו השריגין והעלין חוץ לעבודה שהיא ששה טפחים ואסור להביא זרע תחתיהן ואם הבית קידש וכן אם הביא בתוך העבודה של גפן יחידית או בתוך ד''א של כרם אפי' אין השריגין והעלין נמשכים לשם הרי אלו מקדשין:

הלכה: אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר הֲלָכָה דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא.

Traduction

R. Eliézer dit que l’avis exprimé ici par R. Meir sert de règle.

Pnei Moshe non traduit

גמ' א''ר אלעזר הלכה דר''מ היא. כלומר דר''א מפרש דהא דקתני גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת טעמא דהואיל שיבשה אין האיסור לזרוע בצדה אלא מפני מראית העין והלכך אינה מקדשת והיינו דקאמר דהאי הלכה דרישא נמי דר''מ היא דאיהו סבר דאף גפן הצמר אוסר את הזרעים מלזרוע לכתחילה בצדו משום מראית העין דהאילן דומה לגפן ואם זרע אינו מקדש וה''ה לגפן שיבשה. א''נ דאלכתחילה קאי דר''מ דס''ל דצמר גפן אוסר לכתחילה איהו הוא דס''ל בגפן שיבשה נמי דלכתחילה אסור הוא לזרוע בצדו והכי קאמר בהדיא לעיל בפ''ב בהל''ד:

תַּמָּן תַּנִּינָן מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא מַקְשֵׁי תַּמָּן אַתְּ אָמַר אֵין הַשָּׁרָשִׁים מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הַשָּׁרָשִׁים מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָאן וְכָאן אֵין הַשָּׁרָשִׁים מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. אֶלָּא שֶׁהֵן עוֹשִׂין עָפָר תִּחוּחַ וְהֵן מַלְקִין אַרְעִיתוֹ שֶׁל כּוֹתֶל. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן תַּמָּן מֵי רַגְלַיִם. וּמֵי רַגְלַיִם מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וְהָֽתַנִּינָן מַחֲרֵישָׁה. אִית לָךְ מֵימַר מַחֲרֵישָׁה 32a מְהַלֶּכֶת מִן הַצַּד.

Traduction

On a enseigné (219)Baba Batra ibid.: il faut un intervalle de 3 palmes entre le mur et les plantes, ou la charrue, ou l’urinoir. Sur ce, R. Jérémie ou R. Hama bar Oukba a présenté une question: comment se fait-il que, selon notre Mishna, on ne semble pas dire que les racines s’alimentent de côté, tandis que cet avis est professé ailleurs, en exigeant un écart de 3 palmes? En aucun cas, répond R. Yossé, ni ici, ni là, on ne veut dire que les racines s’étendent de côté (au lieu de s’enfoncer en terre); seulement jusqu’à la distance de 3 palmes, elles rendent la terre molle et la pénètrent jusqu’à toucher le sol (220)La partie la plus basse, près du sol. du mur voisin. On peut prouver qu’il en est ainsi, puisque l’on dit qu’il faut cette distance pour l’urine, parce que les gouttes vont de côté (au lieu de pénétrer perpendiculairement). Mais objecta R. Yossé bar Aboun, peut-on dire que la charrue va de côté (au lieu de s’enfoncer en terre)? Oui, répondit-on, elle va de côté (si la terre est molle).

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בפ''ב דב''ב מרחיקין את הזרעים כדמפרש טעמא לקמן מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח ומקלקלין יסודו של כותל:

רבי חמא בר עוקבא מקשי תמן את אמר וכו'. כלומר במתני' דידן דקתני על גבה אבל מן הצד מותר אלמא אין שרשי הזרעים מהלכין מן הצד והכא בנזקין את אמר מרחיקין ש''מ דהשרשים מהלכין מן הצד:

א''ר יוסי. דלא היא דלעולם אין השרשין הולכין מן הצד אלא שהן עושין עפר תיחוח והן מלקין ארעיתו של כותל חבירו ולהכי תנינן התם מרחיקין:

תדע לך שהוא כן. להאי טעמא דהא תנינן תמן מי רגלים וכי מי רגלים מהלכין מן הצד הלא נבלעין במקומן הן אלא משום שהן עושין עפר תיחוח במקומן וע''י כך הולך ומתקלקל יסודו של כותל:

התיב ר' יוסי בר בון. כלומר דר' יוסי בר בון התיב ג''כ לסיועי לשינויא דר' יוסי דהא תנינן התם מרחיקין את המחרישה וכי אית לך מחרישה מהלכת מן הצד בתמיה אלא טעמא משום דמעלות עפר תיחוח וכדאמרן:

אֲפִילוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. הָדָא דְתֵימָא בְּסִילוֹן שֶׁל חֶרֶס אֲבָל בְּסִילוֹן שֶׁל אֵבֶר אֵינוֹ צָרִיךְ עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עָפָר מִלְּמַעֲלָן.

Traduction

Eût-on même fait passer ce cep, est-il dit, par une courge sèche ou par un tuyau d’argile''. Si le tuyau, au lieu d’être en argile, est de plomb, il n’est pas besoin d’une couche de terre de 3 palmes au-dessus (la racine ne traverse pas le plomb).

Pnei Moshe non traduit

אפי' הבריכה וכו'. הדא דתימר בסילון של חרס. דוקא אבל בסילון של אבר או של שאר מיני מתכות א''צ עד שיהא שם ג''ט עפר ע''ג לפי שאין הזרעים יכולין לנקבו:

הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע הָדָא דְתֵימָא בְּהָדֵין צַלְמָא בְּרַם בְּהָדֵין רְכִיכָא מִתְפַּתְפֵּת הוּא.

Traduction

– Si on la fait passer dans un roc, est-il dit ensuite. Ceci ne s’applique qu’à un roc dur; mais si la pierre est tendre, elle se divise pour faire place aux racines. ''On ne mesure qu’à partir de la 2e racine'', est-il dit.

Pnei Moshe non traduit

הדא דתימא בהדין צלמא. בסלע קשה כצונמא אבל בסלע רכיכה מתפתפת היא מתפלשת שכשהיא רכה הזרעים מפלשין ונוקבין אותה וצריך עפר ג''ט על גבה:

וְהַאי כְּשֶׁאֵין הָרִאשׁוֹן נִרְאֵית אֵבָל אִם הָיָה הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה נוֹתֵן שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן וְשִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן דְּבַתְרָהּ הַמַּבְרִיךְ שְׁלֹשָׁה גְפָנִים וְעִיקְּרֵיהֶן נִרְאִין וְתַנֵּי עֲלָהּ בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים לְעִנְייַן הַכֶּרֶם אֲבָל לְעִנְייַן עֲבוֹדָה נוֹתֵן שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן וְשִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן.

Traduction

Ce n’est vrai que lorsque la 1re n’est pas visible; mais lorsqu’on la voit, il faut laisser de chaque côté un espace libre de 6 palmes. Ce qui prouve qu’il en est ainsi, c’est qu’il est dit au § suivant: ''Si l’on fait passer 3 ceps, dont les racines sont visibles, etc.…'' Or, il est dit à ce sujet que cela s’applique au point de vue de la vigne; mais quant au terrain d’alimentation, il faut 6 palmes de chaque côté.

Pnei Moshe non traduit

והאי. כלומר והאי הברכה דתנינן במתני' מיירי כולה בשאין הראשון נראית שהגפן בעצמה היא טמונה בארץ ומבריכין אותה שתעלה מראשה במקום שיוצאת לגפן שני:

אבל אם היה הראשון נראה. כלומר אבל בהברכה שהיא בגוונא שהגפן הראשון נשאר ע''ג קרקע ונראה וכגון שהבריך זמורה מן הגפן ולא להגפן בעצמו בזה ודאי לא סגי בג''ט עפר ע''ג אלא צריך שיהא נותן ו''ט לכאן וששה טפחים לכאן כלומר לכל רוח ורוח צריך שירחיק ו''ט ואחר כך יזרע כדין עבודת גפן יחידית וה''ה אם הבריך הגפן עצמה ואינה טמונה כולה בארץ כ''א העיקר נראה דצריך עכ''פ להרחיק כדי עבודה:

תדע לך שהוא כן. כלומר דלא תימא מנא לך הא דילמא אפי' עיקר הראשון נראה אם הבריך מן הגפן בארץ בטל הראשון וא''צ להרחיק כדי עבודה ממנו הלכך מייתי ראיה ממתני' דתנינן אבתרה לקמן הלכה ב':

המבריך ג' גפנים. בארץ ועיקריהם נראין דתנינן אם יש ביניהן מד' אמות עד שמנה הרי אלו מצטרפות ותני עלה בברייתא בד''א דבעינן שלא יהיה ביניהן פחות מד''א ולא יותר על שמנה לענין הכרם כלומר דוקא לענין שיצטרפו עם שאר הגפנים העומדות אצליהן להיות כרם כגון שיש עוד ג' גפנים כנגדן ואם יש ביניהן ד' אמות הו''ל כרם של שתי שורות של שלש שלש אבל לענין עבודה להרחיק הזרעים מהן אף אם אין ביניהן כשיעור הזה מ''מ דינן כגפן יחידית ואע''פ שהבריכן הואיל ועיקריהן נראין צריך שיהא נותן ששה טפחים לכל רוח ורוח וה''נ במתני' כן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source